אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

ינשופונים

כתב: מרטין ווָדֶל
אייר: פטריק בנסון
מאנגלית: אירית אֶרְבּ
כנרת בית הוצאה לאור 2008
26 עמודים, מאוירים ומנוקדים

שלושת הינשופונים (שהם שלושה ינשופים-תינוקות) מתעוררים לילה אחד ומגלים שאמא איננה.
מה עושים ינשופונים במצב כזה? מה שהיו עושים שלושה ילדים קטנים; שואלים 'איפה אמא?', מעלים השערה או שתיים ואומרים שוב ושוב: 'אני רוצה את אמא!' אחר כך מחכים ומקווים, כל אחד שואב כוח מנוכחות שני אחיו, עד שאמא חוזרת!
כמעט כל ילד התנסה אי פעם במצב הזה - הוא מתעורר ואמא איננה; 'נעלמה' לכמה דקות בחדר אחר,
יצאה לדירת השכנים לדקה או שתיים, או ירדה לרגע למכולת.
את הסיפור הפשוט, המוכר והיפה מפליא מרטין וָדֶל לספר, והמתרגמת ידעה לשמור על סגנונו הפשוט, המרגיע, הביתי. למשל, נמנעה מלהפוך את 'הבית שלהם' ל'ביתם'.

סיפורם של הינשופונים מתרחש בלילה. הטקסט מודפס באות בהירה על רקע הקן הכהה והיער החשוך. הינשופונים שאייר פטריק בנסון הם שלושה כתמי אור פלומתיים, שעיניהם הפעורות על רקע היער מביעות היטב תום ינקות, בדידות, חוסר אונים ובהלה.
כל אחד מן הינשופונים הקטנים מדבר בטון אחר. שרה היא הבכורה, שקולה שקול ומציאותי. פֶּרְסִי האמצעי הוא טיפוס רגשן המעצים כל מה שאומרת שרה, וביל הוא התינוק של המשפחה, החוזר ואומר 'אני רוצה את אמא!'
ואמא חוזרת, כמובן.

יופי של סיפור לילדים.
מומלץ לבני שנתיים עד ארבע.

נירה לוין