אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

צמות ארוכות-כות-כות


כתבה ואיירה: דפנה שְׁטְרוּם
הוצאת ספרים עם עובד 2007
23 עמודים מנוקדים מאוירים

דיוקנותיהן של האחיות לאה ואָגִי מופיעים על כריכת הספר; ללאה צמות ארוכות, לְאָגִי לא.
לאה היא הבכורה; אָגִי היא הקטנה.
לאה, כמו אחיות גדולות אחרות, מקפידה לוודא שאגי זוכרת מי משתיהן היא הבכורה.
'אני גבוהה מאוד ומגיעה עד למדף הסוכריות.' וגם 'אני כבר יודעת לשלם'.
אגי מחייכת בהסכמה. היא יודעת שלאה הבכורה!
אבל כשלאה אומרת 'והצמות שלי הכי ארוכות-כות-כות' – אגי שותקת.
זה נכון, ללאה שתי צמות מפוארות, אבל עם האמת הזו אגי פשוט לא יכולה להשלים! ואף על פי שהיא צעירה מאוד, אגי יודעת היטב מה עליה לעשות...

כשמדובר ביחסים בין אחים בספרות לגיל הרך, הנושא השכיח יותר הוא הצטרפותו של תינוק חדש למשפחה. בדרך כלל נמצא במרכז הסיפור את האח הבכור, זה שהיה יחיד להוריו, נסיך הכתר שמלכותו נגזלת ממנו לפתע בידי תינוק מעוט כישורים וחסר חן.
אבל בסיפור המינימליסטי של דפנה שטרום הגיבורה האמיתית היא דווקא אגי, האחות הקטנה שאיננה תינוקת כלל וכלל. אגי מכירה בבכורתה של לאה ואיננה מערערת על מעמדה; רק הצמות הארוכות-כות-כות הללו, המִטַלְטְלוֹת ומתנפנפות הנה והנה, מְצִיתוֹת את קנאתה של אגי ככל שהן מתארכות. ואולי הקנאה היא גיבורת הסיפור?

איך יסתיים הספור? מה תעשה אגי ומה יקרה אחר כך? הקוראים הצעירים יוכלו לחשוב על כל אלה כשיקראו את האחרית-דבר שכתבה המְחַבֶּרֶת. שם ימצאו גם את תמונתה של אגי הנועזת, האמיתית.

האיורים הנאיביים הצבעוניים להפליא של המחברת והעיצוב המיוחד של הטקסט עושים את הספר הדק לחוויה רב-חושית מענגת, שצמתה האחת מלטפת את העולם שהיה ואיננו, וצמתה האחרת צומחת בעולם הילדות הנצחי.

לבני ארבע עד שבע.
נירה לוין