אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מי שתה לי?

מי שתה לי?
מאת: שֹהם סמיט, רותו מודן
הוצאת ספריית פועלים
24 עמודים מנוקדים, לא ממוספרים

סיפור קטנטן, משעשע וכובש לב שגיבוריו הם ילד קטן, אבא גדול, ודמיונו מלא ההומור של אבא. הסיפור מתחיל בסיטואציה שגרתית:
אבא, עוד מיץ!
נגמר המיץ.
מי שתה לי?
כאן מתחילה הרפתקה פנטסטית: אבא מניח לדמיונו להשתלט עליו, ותשובתו לשאלה 'מי שתה לי?' היא התחנה הראשונה בהרפתקה שהוא יוצא אליה עם בנו, המתפתחת ומתמשכת בהתאמה לשאלות שמפנה הילד אל אביו.
הסיפור מוגש כצורת כלאיים של עלילון (קומיקס) וסיפור: מבעי הדמויות הוצאו ממסגרות האיורים ונקבעו מתחתיהם. הטקסט הוא מינימליסטי: הדו-שיח שבין הילד לאביו נמסר כמות שהוא, בלא תוספות מילוליות או גראפיות. סימני הפיסוק הבסיסיים ביותר שומרים על תחושת השפיות המהוגנת של השיחה, שבעצם הולכת ומתפרעת. אל הצליל הסולני הנקי של הטקסט מתלווה תזמורת הרמונית צוהלת וסוחפת - האיורים הנהדרים של רותו מודן, המכניסים את דמיונו השובב-עד-פרוע של אבא למסגרות של צורה וצבע ומאפשרים לילד ללכת בגן ההרפתקאות בעקבות אביו.
וכך, אם להשתמש באחד מן הגיבורים, מתנהל לו הסיפור על גבו של גמל דו-דבשתי: האיורים הצבעוניים מוסרים את הסיפור הדמיוני שאבא יוצר, ונוכחותם בשחור-לבן של האב ושל הילד מזכירה לקורא הצעיר באיזה צד של הסיפור הוא נמצא. וברקע, תחילה סמויות אך מתבהרות והולכות, מצויות עמדותיו של הילד כלפי כל המתרחש.
יופי של סיפור ויופי של ספר, לכל בן ארבע ומעלה!

נירה לוין