אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מכתבים לעמוס

מכתבים לעמוס
כתבה: תלמה אדמון
איורים: הילה חבקין
זמורה-ביתן, מוציאים לאור
199 עמודים, לא מנוקד


כותרת המשנה של הספר היא 'רומן מכתבים לנוער'. אכן, הספר הוא חליפת מכתבים בין לִיבַּת, בת שתים עשרה ממושב בדרום, לעמוס, נער בן חמש עשרה מהצפון. ליבת הכירה את עמוס במחנה אימונים בחופשת הקיץ, והרגישה מיד שזה בדיוק הנער שחלמה לפגוש.
ליבת איננה מטלפנת, איננה משתמשת בדואר אלקטרוני או ב- SMS: 'לא יודעת לבטא את עצמי כל כך קצר, כל כך מהר, כל כך קר. זה נראה לי תמיד סתמי כזה, כמו בועות באוויר. לא נשאר מזה כלום.' (עמ' 17). היא מעדיפה לכתוב מכתבים. מכתביה הגדושים אופטימיות ושמחת חיים מצליחים למשוך את תשומת לבו של הנער המרוחק, הבוגר ממנה, ובין השניים מתפתח קשר מיוחד במינו.

יש 'רומנים-של-מכתבים' המוסרים רק את מכתביו של צד אחד בתכתובת; מכתבים לעמוס מוסר את מכתביהם של שני הרֵעִים לעֵט לפי סדר כתיבתם, ואינו מוסיף שום מידע אחר.
הקוראים יודעים רק מה שהשניים בוחרים לכתוב זה לזה - על עצמם, על משפחותיהם, על רגשותיהם וחלומותיהם ועל חיי היום יום שלהם.
איוריה של הילה חבקין - בשחור לבן ובעיפרון רגיש שהוא לעיתים מינימליסטי ולעיתים דקדקן ועשיר להפליא – מוסיפים על המילים, רומזים ומגלים בכל פעם עוד פן באישיותו של הכותב.

שעתם היפה של המכתבים חלפה זה מכבר: בימים הרחוקים שלפני המחשבים והטלפון, הגיבור שיצא למסע ארוך כתב לאהובתו או דיווח לשולחיו, האֵם שנסעה לעבוד בארץ אחרת כתבה לילדיה, נערה שנשלחה לפנימייה רחוקה כתבה בסתר לאהוב שנשאר מאחור; המכתבים היו האמצעי הנוח והמקובל ביותר לתקשורת – בין רחוקים וגם בין קרובים, והם מצאו את דרכם גם אל הספרות. 'רומן מכתבים' היה לסוגה שכיחה במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים.

בעיניה של ליבַּת, שיזמה את קשר המכתבים עם עמוס (לא במקרה נקרא הספר מכתבים לעמוס על אף שהספר כולל גם את מכתביו של הנער), קשר המכתבים הוא קסום. היא חשה שקל יותר לספר במכתב מה שקשה או מביך לומר פנים אל פנים, והזמן החולף בין מכתב למכתב מאפשר הבשלה של מחשבות ורגשות. וכן, 'בטלפון גם אף אחד לא מתחייב על מה שהוא אמר. על נייר זה כתוב לנצח.'

מכתבים לעמוס הוא רומן מכתבים ישראלי ועכשווי מאוד, שימצא מקום בלבם של בני אחת עשרה ויותר המתחילים להתבונן פנימה, אל עצמם ואל זהותם המתגבשת.

עוד 'רומנים-של-מכתבים' הזכורים לטוב –
אבא ארך רגליים, מאת ג'יין ובסטר – מכתביה של נערה יתומה אל הנדבן האלמוני שאפשר לה ללמוד בקולג'. המכתבים מגוללים את חוויותיה של בוגרת בית היתומים - מוכשרת, רגישה ואוהבת חיים - במשך ארבע שנות לימודים וחיים עצמאיים בין בנות טובים.
מכתבים לצופיה, מאת אסתר שטרייט-וורצל - נערה מתבגרת, שמאז עקרה עם הוריה משכונת ילדותה לעיר איננה מוצאת את מקומה בבית הספר ובחברה, כותבת לבת דוֹדָהּ האהובה, ומשתפת אותה בכל העובר עליה. המכתבים (שאינם נשלחים) כמותם כרשימות יומן.
מכתבים לבתיה, מאת גלילה רון פדר – ציון, ילד שנשלח לחיות במשפחה אומנת, כותב לילדה שפגש כשברח מביתו החדש.
מכתבים לאב שעזב, מאת גלילה רון פדר – אביה של תמרי עזב את הבית ונסע לאמריקה, לחיים חדשים. בעזרת המכתבים מתגברים תמרי ואביה על אכזבות וכעסים ולומדים להכיר זה את זה מחדש.
מר הנשו היקר, מאת בברלי קלירי – מכתביו של תלמיד בבית הספר לסופר הנערץ עליו.

ולצעירים - מכתבים מפליקס, מאת אנט לנגן וקונסטנצה דרופ – הארנב הקטן וההרפתקן פליקס נוסע בעולם ושוח מכתבים מרתקים לחברתו, התלמידה סופי.
מכתבים לליאורה, מאת עודד בורלא – מכתבים ששולח הדוד מניו-יורק לאחייניתו בת השש בקיבוץ, ובהם הוא מתאר בהומור את חייו בעיר הזרה ואת מפגשיו המעניינים עם התושבים המקומיים – בעיקר הולכי על ארבע וקרוביהם. 

נירה לוין