כתב: קוֹבִּי יָמָאדָה
איורים: מָאֶה בֶּסוֹם
מאנגלית: יהודה אטלס
צלטנר ספרים 2015

'חששתי, מה יאמרו עליו האחרים?
מה יאמרו האנשים על הרעיון שלי?
אז שמרתי אותו רק לעצמי.
הסתרתי אותו ונמנעתי מלדבר עליו. העמדתי פנים כאילו
הכול בדיוק כמו שהיה קודם, לפני שהרעיון הופיע לנגד עיניי.
אבל ברעיון שלי היה משהו קסום. התחלתי לשים לב
שבחברתו אני מרגיש הרבה יותר טוב והרבה יותר מאושר.'

הספר מאתגר את הקוראים הצעירים בחשיבה על חשיבה: מה עושים עם רעיון? הוא מבקש להסביר תהליך מנטלי בעזרת ייצוג מילולי וחזותי תוך המחשה של סמלים ומטפורות, ועושה זאת בדרך מרגשת, מעניינת ומעוררת השראה.

'יום אחד היה לי רעיון.
תהיתי: מאין הוא הופיע פתאום?
מדוע הוא כאן? ומה בכלל עושים עם רעיון?'

הכפולה הראשונה מציגה שאלות על רקע המציאות המאוירת: ילד עומד על אדמה חיוורת ושטוחה, מאחוריו גוש דחוס של בניינים, והוא מתבונן בתמיהה ביצור קטן דמוי ביצה העומד על שתי כרעי תרנגולת ולראשו מה שנראה כרמז לכרבולת. גוש הבניינים - מעין מבצר שחלונותיו מעטים וזעירים - נראה מוצק, בלתי חדיר ונטול ספקות. האדמה שהילד עומד עליה אינה מצמיחה דבר - אולם האיור רומז על הכוחות הפוריים הטמונים בה; כל זה בשחור-אפור-לבן. רק פיסת הקרקע שהיצור המשונה עומד עליה היא ירוקה, והיצור עצמו צהוב-זהוב, שילוב מפתיע של צהוב-אפרוחי וזהוב מלכותי. כאן, ברגע של הולדת, מתחיל הכול.
כל אחת מהכפולות הבאות מתארת שלב ביחסיהם של הילד ושל הרעיון דמוי האפרוח; החל בסקרנות ראשונית - 'לא ידעתי מה עושים עם זה. אז, פשוט, התרחקתי ממנו' - עבור בהתבוננות ביקורתית ובניסיון להתעלמות, וכלה בהתיידדות מתעצמת עם הרעיון והכרה בקסם שבו, באושר שגורמת ההתבוננות בו ובערכו: 'אהבתי להימצא בחברת הרעיון שלי. זה גרם לי להרגיש חי יותר, כאילו אני יכול לעשות כל דבר. זה עודד אותי לחשוב בגדול - ואז בגדול יותר'.

את התיאור המילולי של התהליך מלווה ייצוג מאויר של השינוי החל בעולמו של הילד ובמציאות סביבו - העולם משתנה, האדמה מממשת את ההבטחה ונעשית פורייה ועשירה בצמחים מלבלבים, ביצורים חיים ובתנועה, והצבעים אחרים הולכים ותופסים את מקומם של השחור-אפור-לבן. הרעיון דמוי האפרוח הוא קל תנועה, הוא עליז, אוהב לשחק ולהפתיע. הוא מלמד את הילד 'לראות את הדברים באופן שונה'. הילד והרעיון שלו נעשים חברים טובים ואינם חוששים עוד מדעת הקהל. ככל שהרעיון צומח ומתפתח גדלה נוכחותו בעולם וגדלה השפעתו על העולם.

'ואז, יום אחד, קרה דבר מופלא.
הרעיון שלי השתנה ממש לנגד עיניי.
הוא פרש כנפיים והמריא במעוף מרהיב אל השמיים.
[...]
הוא כבר לא היה רק חלק ממני -
הוא היה כבר חלק מכל הדברים שבעולם.'
בכפולה האחרונה נראה העולם צבעוני להפליא, ובמרכזו הילד, זקוף ומחייך. על ראשו - ככתר - מה שנראה תחילה כרמז לכרבולת על ראש האפרוח-רעיון.
'ואז הבנתי סוף-סוף מה עושים עם רעיון:
משנים את העולם.'

קוֹבִּי יָמָאדָה הוא סופר ורעיונאי אמריקני. המאיירת מָאֶה בֶּסוֹם היא בוגרת לימודי עיצוב במכון לאמנויות יפות בסצ'ואן, סין. באיוריה היא משתמשת בשיטות מסורתיות הממזגות עיפרון וצבעי מים (מן הכתוב על דש עטיפת הספר).

מה עושים עם רעיון? מתאים לילדים ולמבוגרים.
נירה לוין