בת הקפיטן

כתב: אלכסנדר סרגייביץ' פושקין
איורי פנים: מירה פרידמן
מרוסית: בוריס זיידמן
מודן ואוקיינוס 2015, בסדרה 'הרפתקה, סופרים מתרגמים קלאסיקה'
220 עמוד, לא מנוקד

'מה אתם עומדים, בניי?' צעק איוון קוזמיץ'. 'למות אז למות! בשביל זה חיילים אנו - זה ייעודנו!' ברגע זה עלו עלינו התוקפים ופרצו אל שטח המבצר. התוף הבודד נדם. חיילי חיל המצב השליכו את נשקם [...]
המפקד, פצוע בראשו, ניצב מוקף במורדים שדרשו ממנו את המפתחות לחומות המצודה. פרצתי לעברו במטרה לסור לעזרתו. כמה קוזאקים גברתנים תפסו אותי, קשרו אותי ברצועות בד המשמשות כחגורות לשרוואליהם והטיחו לעברי: 'תיכף תראו מה מחכה לכם, למורדים בצאר החדש. חבל שלא הטיתם בזמן את אוזניכם למוצא פיו!' 

כשגילה אביו של פֶּטְרוּשָׁה שהמחנך הצרפתי של בנו שותה לשוכרה ומתהולל עם המשרתות במקום להכניס גרמנית, צרפתית 'וכל שאר המדעים' לראשו של הנער, הוא החליט שהגיע הזמן שהבן יתחיל לשרת בצבא הצארינה (יקטרינה הגדולה, קיסרית האימפריה הרוסית בשנים 1762–1796). האב קיווה שבנו 'ימשוך בעול, יריח אבק שריפה, שיהיה חייל ולא סתם פרחח', ושיגר את הבן לאחד ממכריו מימי שירותו הצבאי ששירת בעיר שדה נידחת. חפציו של פיוטר אנדרייביץ' גרינב בן השש עשרה נארזו, ועל אף מחאותיה של אמו הוא הועלה עם משמשו האישי על כרכרת מסע ונשלח לדרכו. מכרו הוותיק של האב מינה את הנער לקצין ושלחו למבצר בֶּלוֹגוֹר שעל גבול ערבת קירגיסטן. 

סיפורו של פושקין הוא שילוב של רומן חניכה עם סיפור הרפתקאות בסגנון הישן. בדרכו אל המבצר פגש הגיבור בן האצילים שניים; קצין שלימד אותו להמר ולשתות לשוכרה, ונווד מפוקפק שהדברים שהחליף עם הפונדקאי עוררו חשד. בהתאמה למוסכמות הסוגה, גרינב עתיד היה לפגוש שוב את השניים הללו - כשאחד מהם יתגלה כמנהיג הקוזאקים המורדים, והאחר ינסה לעזור לו, לגרינב, ולחלץ אותו ממשפט בעוון בגידה. גרינב התאהב בבתו של מפקד המבצר, יצא לדו-קרב כדי להגן על כבודה, נלחם במורדים שהשתלטו על המבצר וחזה במות מפקדו הנערץ. הוא סיכן את חייו כדי להציל את אהובתו מפגיעתם הרעה של הקוזאקים, ובסופו של דבר חזר בריא ושלם לבית אביו. פטרושה גרינב הפך מבטלן חובב שעשועים לגיבור שמשפחתו ומולדתו גאות בו. מאשה, בת הקפיטן, הפכה מנערה תמה, חסרת ישע והיסטרית לאישה נבונה ואמיצה, שהצליחה לטהר את שמו של אהוב לבה ולהחזירו למשפחתו. 

אלכסנדר סרגייביץ' פושקין נחשב גדול היוצרים בספרות הרוסית החדשה ומבשר ספרות הילדים שלה (לקסיקון אופק לספרות ילדים). כתב לילדים מעשיות וסיפורי הרפתקאות. את הרומן בת הקפיטן פרסם בשנת 1834, לאחר תחקיר ממושך ואיסוף עדויות. הספר, שעלילתו רחוקה מאוד מהקורא הישראלי ותורגם לאחרונה בשנת 1936, נכתב בהשראת תקופה המתוארת בהיסטוריה של רוסיה כ'התקוממות העממית של פּוּגָצ'וֹב' - המרד הגדול של הקוזאקים מהרי אוּרל שהוביל בשנות השבעים של המאה ה- 18 יֶמֶלְיָאן פוגצ'וב, אירוע שכפי שמעריך המתרגם היה 'אחד ממבשריה הראשונים והמוקדמים של מהפיכת אוקטובר הגדולה, אותה מהפכה שכעבור כמאתיים שנה תפיל את השלטון הצארי'.
יתכן שגם קוראים צעירים שאינם אמונים על הספרות הרוסית הקלאסית (ואף לא על ספרות ההרפתקאות של ז'ול ורן, למשל) יתרשמו - לבד מהעלילה הדרמטית - גם מממדי הענק ומהמורכבות האתנית של 'אמא רוסיה', מהפערים החברתיים העצומים בחברה המעמדית, מקוצר ידו של השלטון המרכזי ומאוזלת היד של שלוחיו ומבצעי מדיניותו במרחקים, מהסרבול ומהחובבנות של הצבא, מהגינונים ומביטויי ההערצה לשליטה ולמעגל האצולה, ואולי אף יקלטו את הביקורת החברתית המרומזת לאורך הטקסט. 

המתרגם בוריס זיידמן, שעלה ארצה מברית המועצות בשנות השבעים, הוא בוגר בצלאל העוסק בהוראת תקשורת ותקשורת חזותית. פרסם שני רומנים בעברית. כדי להקל על הקוראים הצעירים הקדים זיידמן לסיפור מבוא קצר המסביר את המורכבות של השמות הרוסיים. באחרית דבר מספר זיידמן בין היתר על מוצאו האפריקני של פושקין. 

בת הקפיטן מתאים לבני אחת עשרה ומעלה.
נירה לוין